טיולי תבור בע"מ נ' טאיב

פסק דין

לפניי תביעה אשר הוגשה על ידי סוכנות נסיעות כנגד הנתבעים, בני זוג, לתשלום סך 3,809 ₪, יתרת תמורה בגין חבילת טיול מאורגן לחו"ל שהוזמנה על ידם.

תמצית המחלוקת וטענות הצדדים:

1.לפי המפורט בכתב התביעה, בחודש יוני 2007 פנו הנתבעים לתובעת והזמינו טיול מאורגן לחו"ל לתקופה שמיום 20.7.2007 עד ליום 30.7.2007, בעלות של סך 6,917$ ארה"ב. לטענת התובעת, בפועל שילמו הנתבעים סך 6,184$ בלבד, והיתרה לא שולמה עד היום. התביעה הינה לתשלום היתרה בסך 732$, השווים לסך 3,809 ₪ נכון ליום ההזמנה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד ליום הגשת התביעה.

2.לגרסת התובעת, שנשמעה מפי העד מטעמה, מי שהיה בעת הרלוונטית עובד התובעת וביצע את העיסקה אל מול הנתבעים (להלן – סוכן הנסיעות), בעת ששילמו הנתבעים בגין הטיול, יום לפני הטיסה, ארעה טעות חישובית בהמרת שער הדולר, ולפיכך חוייבו הנתבעים בסך 6,184$ בלבד, בעוד שהמחיר המוסכם עמד על 6,917$. התובעת מציינת כי היא שילמה לחברת הנסיעות "רימון", מארגנת הטיול, ולחברת אל-על, את העלות האמיתית של הטיול, שהינה גבוהה מהסכום ששילמו הנתבעים עקב הטעות האמורה. עוד נטען, כי משגילה סוכן הנסיעות את הטעות, וזאת עוד בטרם טסו הנתבעים, הוא שוחח עם הנתבע 1 (להלן – הנתבע), וסוכם ביניהם כי יתרת התשלום תשולם לאחר חזרת הנתבעים מהטיול, אולם בהמשך התכחש לכך הנתבע ולא שילם את היתרה. סוכן הנסיעות טען בעדותו, כי לא ראה לחייב את הנתבעים בהפרש האמור במועד בו נמסרו לידיהם כרטיסיהם ומסמכי הנסיעה, בשל כך שהללו הגיעו רק בערב הטיסה עצמה, בשעה מאוחרת, ובנסיבות אלה החליט שלא לעכב את הנתבעים. התובעת טוענת, כי הנתבע ידע מראש את מחיר הטיול, וזה המחיר שהסכים לו, ובנסיבות אלה עליו לשלם את היתרה שמקורה בטעות גרידא מצידה בעת חיובו בתשלום.

3.הנתבעים כופרים בטענות התובעת. לטענתם, שנשמעה מפי הנתבע אשר העיד בפניי, מחיר הטיול שסוכם היה 6,184$, וזהו הסכום אשר שולם על-ידם בפועל. לעניין זה טען הנתבע, כי לו היה יודע כי יידרש לתשלום נוסף על זה ששולם, לא היה מסכים לעיסקה. הנתבע הוסיף, כי במהלך הטיול עצמו אף התברר לו שהמחיר ששילם היה גבוה מזה ששילמו משתתפים אחרים עבור הטיול. הנתבע הכחיש את טענת סוכן הנסיעות, כי נמסר לו אודות הטעות הנטענת עובר לטיסה, וכי סוכם על תשלום נוסף לאחר חזרת הנתבעים, וכן את הטענה כי הכרטיסים נמסרו לידיו בשעה מאוחרת בערב הטיסה. לטענתו, לא נאמר לו דבר וחצי דבר לעניין זה לפני הטיסה, והכרטיסים נמסרו לידיו בשעה שגרתית ובשונה מהמתואר על-ידי סוכן הנסיעות. עוד העיד, כי לראשונה נמסר לו על טענת התובעת לטעות בחישוב המחיר מפי סוכן הנסיעות, וזאת מספר חודשים לאחר חזרתו מהטיול. הנתבעים טוענים עוד, כי אין זה סביר שהתובעת היתה מוסרת לידיהם את כרטיסי הטיסה, בטרם גבתה את מלוא תמורתם. כן טענו התובעים לשיהוי בהגשת התביעה, אשר הוגשה כשלוש שנים לאחר ההתקשרות בין הצדדים.

דיון והכרעה:

4.מהמפורט לעיל עולה, כי המחלוקת העיקרית בין הצדדים, הינה, מהו מחיר הטיול שהתחייבו הנתבעים לשלם לתובעת. התובעת טוענת לשתי הסכמות בהקשר זה במערכת היחסים שבין הצדדים; האחת – ההסכמה המקורית לרכישת עסקת הטיול, כאשר לטענתה מחיר העיסקה עמד על 6,917$. השניה – הסכמת הנתבע שניתנה בסמוך למועד הטיסה, ובעת שהועברו אליו כרטיסי ומסמכי הנסיעה, לשלם את ההפרש שבין הסכום ששולם בפועל לסכום העיסקה שצויין לעיל, וזאת לאחר שיחזור מהטיול. הנתבע מכחיש מכל וכל את טענות התובעת ביחס לשתי ההסכמות האמורות, וטוען כי מחיר הטיול עליו התחייב מול הנתבעת הוא המחיר ששולם בפועל, קרי – 6,184$, וכי מעולם לא התחייב לשלם סכום נוסף מעבר לכך.

5 .במחלוקת העובדתית האמורה, ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, שהינן, כאמור, קוטביות, סבורני כי לא עלה בידי התובעת, הנושאת בנטל ההוכחה, להוכיח את טענותיה האמורות. כאמור, התביעה מושתתת בבסיסה על הטענה בדבר המחיר המוסכם של העיסקה. דא-עקא, לא צורף כל מסמך המתעד את הזמנת הטיול על-ידי הנתבעים, אשר לפי הטענה נעשתה לכל המאוחר ביוני 2007, לרבות מסמך הצעת המחיר שניתנה לנתבעים על-ידי התובעת. מעדותו של סוכן הנסיעות עולה, כי בשגרת העבודה של הנתבעת, אמורה להיות מונפקת הצעת מחיר כאמור, וכן סיכום עסקה הנחתם על-ידי הלקוח. עוד העיד, כי במקרה דנן ניתנה לנתבעים הצעת מחיר. עדות סוכן הנסיעות ביחס להצעת המחיר/סיכום העיסקה עם הנתבעים לא היתה עקבית; בתחילה העיד כי הנתבע קיבל מסמך כאמור ואף חתם עליו, וכי הוא נותר בידו (עמ' 3 ו- 4 לפרוטוקול, ש' 27-28, 1 ו- 2 בהתאמה; עמ' 5 לפרוטוקול, ש' 19), לאחר מכן הסביר כי מדובר במסמך הנושא תאריך 20.7.07 (יום הטיסה) אשר צורף לתצהירו, אך בהמשך הבהיר כי מסמך זה איננו אלא מסמך פירוט "מצב חשבון" (עמ' 5, ש' 15-17). לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת מדוע לא הוגש העתק של הצעת המחיר או של סיכום העיסקה בין הצדדים במועד עריכתה, מסמכים המונפקים במשרדי התובעת, כאשר הדעת נותנת שיהיה בידי התובעת לכל הפחות העתק שלהם. אשר לטענה בדבר הסכמה מאוחרת לתשלום ההפרש, אף היא לא גובתה בכל מסמך כתוב, ולגופה היא מעוררת קושי, שכן באותו שלב הנתבעים כבר שילמו את מרבית התמורה (לשיטת התובעת), בין היתר באמצעות חיוב בכרטיס אשראי, וככל שעלה צורף בחיוב נוסף, סביר היה כי הדבר ייעשה באותו מועד, ובטרם מסירת הכרטיסים. בנסיבות אלה, לא נסתרה טענת הנתבע, כי קיבל את הכרטיסים לידיו מבלי שהועלתה בפניו כל הסתייגות לעניין המחיר ששילם עבור הטיול, וכי הוא לא התחייב לתשלום נוסף.

6.כידוע, "המוציא מחברו - עליו הראיה", ולכן נושאת התובעת בנטל השכנוע לגבי יסודותיה העובדתיים של תביעתה, ועל מנת לזכות בה עליה להטות את מאזן ההסתברויות לטובתה בשיעור העולה על 50% (יעקב קדמי על הראיות חלק שלישי 1508-1505 (2003) ; ע"א 2076/09 ח.י בלאושטיין בניין והשקעות בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון ([פורסם בנבו], 2.9.2010) בפסקה 12; דנ"א 1516/95 מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נב(2) 813, 833-832 (1998)]. בענייננו, נוכח כל המפורט לעיל, סבורני כי התובעת לא הרימה את הנטל האמור, ולפיכך דין התביעה להדחות.

7.יצויין כי בכותרת כתב התביעה צויינה עילת התביעה ככוללת, בין היתר, עילה של עשיית עושר שלא במשפט. בסיכומיה בפני, לא טענה התובעת בעניין זה, ולפיכך אין מקום לבחון התקיימות יסודות העילה בענייננו. אעיר לעניין זה, בקצרה, בנסיבות בהן סופק שירות, עקב טעות מצד נותן השירות, ונותן השירות תובע השבת עלות השירות בטענה של עשיית עושר ולא במשפט, מתעוררות שאלות שונות, כאשר בין היתר יש לבחון האם טובת ההנאה הנתבעת היתה כפויה, במובן שהיא משקפת דבר אחר מזה שביקש לעצמו הזוכה או שהיה בידיו להשיג מרצון (ראו: פרופ' ד' פרידמן, עשיית עושר ולא במשפט, עמ' 885-890; השוו: ע"א 430/79 בנישתי נ' ששון, פ"ד לה(2) 400). שאלה זו מתעוררת לכאורה בענייננו לנוכח טענת הנתבע, שלא נסתרה, כי לו היה יודע כי מחיר הטיול הוא כפי שטוענת התובעת בדיעבד, לא היה מתקשר בעיסקה אלא מחפש חלופות אחרות. כאמור, שאלות אלה לא התלבנו בטיעוני הצדדים, ולפיכך אין צורך להכריע בהן.

8.אשר על כן, התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪, וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: